אודות מרכז גוטסמן לתחריט – קיבוץ כברי
מרכז גוטסמן לתחריט בקיבוץ כברי הוא מוסד אמנותי ייחודי הפועל מאז 1993, המתמחה בהפקת עבודות תחריט עכשוויות. הסדנה ממוקמת בלב הנוף הגלילי, בין הר לים, ומשלבת בין מצוינות אמנותית לחזון קהילתי-תרבותי
הסיפור שלנו
הסדנה לתחריט בקיבוץ כברי הוקמה בשנת 1993. הסדנה פועלת ליצירת עבודות תחריט אמנותיות. ייחודה במיקומה בנוף כפרי בגליל המערבי, במקום המשקיף להר ולים.
בקיבוץ כברי מתקיים חיבור בין עסקים לאמנות, מתוך ראייה שאמנות הינה גורם מפרה ותורם לקהילה ולפרטיה ולסל העסקים כאחד. בכברי חיו ויצרו שני אמנים בעלי שם, אורי ריזמן, צייר, ויחיאל שמי, פסל וחתן פרס ישראל. בנוסף לכך חיים ויוצרים בכברי אמנים שונים; גן פסלים יפהפה פתוח לקהל בצמוד לסדנה בה עבד ויצר הפסל יחיאל שמי; בבית הספר התיכון מתקיימת מגמת אמנות פלסטית; בקיבוץ פועלת גלריה לאמנות ישראלית בת-זמננו; וכן מתוכננת הקמת מוזיאון. הסדנה לתחריט נועדה להיות מקום יצירה לאמני ציור והדפס מהארץ ומחו"ל ומוקד משיכה לקהל תיירותי שוחר אמנות, ואכן אמנים רבים פוקדים אותה מדי שנה.
בשנת 1996 הגיעו לכאן לראשונה רחל ודב גוטסמן, אספני אמנות ןפעילים בתחום האמנות הפלסטית והמוסיקה בארץ ובחו"ל. זו היתה תחילתה של התקשרות וידידות בין בני הזוג גוטסמן לבין צוות הסדנה והקהילה בכברי. בשנת 2000 בעקבות פגישה בניו-יורק עם ג'ים דיין, אמן אמריקאי, צייר, פסל, צלם ורב-אמן בשטח ההדפס, יזמו מפגש במתכונת כיתת אמן, שהתקיים בסדנת התחריט בקיבוץ כברי, בה שהו ויצרו במשך 10 ימים, יחד עם 12 אמנים ישראלים, לצידו של ג'ים דיין.
פרוייקט מוצלח זה הוביל אל הפרוייקט הבא – סדרת תיקי אמן, בהוצאת גוטסמן. התיק הראשון בפרוייקט היה "שערי ניקנור" של עפר ללוש, שהיה זה שהכיר בין רחל ודב גוטסמן לבין הסדנה. מאז הופקו למעלה מ- 20 תיקים של אמנים ישראלים שונים.
בשנת 2006 יזמה משפחת גוטסמן את ההרחבה לסדנת התחריט, ובשיתוף עם קיבוץ כברי הקימו מבנה חדש, בו בנוסף לחלל העבודה גם שתי גלריות המציגות את "פירות" הסדנה. רעיון הרחבת המבנה עלה בקנה אחד עם תוכניות מוזיאליות שעלו עוד קודם והאדריכל אסף גוטסמן, שתכנן את מבנה המוזיאון כעשור קודם לכן, תכנן את מבנה הסדנה המחודש. שמה של הסדנה הוסב ל- "מרכז גוטסמן לתחריט".
הסדנה מתאפיינת ברמה מקצועית גבוהה של עבודה, המעמידה אותה בשורה אחת עם הסדנאות הטובות בעולם.
בעזרת צוות מקצועי ומיומן במקום מופקים ההדפסים בצבעוניות עשירה ובשילוב טכניקות רבות ושונות מעולם ההדפס.
בסדנה קיים המכבש הגדול בארץ, אשר ניתן להדפיס בו בפורמט של עד 130X230 ס"מ.
בסדנה קיים כל הציוד הנדרש להדפסה עד גודל זה – מגוון של סוגי נייר, ארגז אקווטינטה ענק, אמבטיות צריבה גדולות ממדים, שולחן חום ועוד. כמו כן, קיים בסדנה כל הציוד הדרוש לעבודה בתחריט צילומי וניתן לעבוד בה גם בטכניקה זו.
כל אלה פותחים אפשרויות ליצירת תחריטים בטכניקה מעורבת, החורגת מהמקובל ומהמסורתי בעבודות תחריט.
בסדנה נמצא מכבש ההדפסה הגדול בישראל – באורך הדפס של עד 130×230 ס"מ. מדובר בכלי עבודה נדיר, המאפשר הפקת תחריטים בפורמט גדול במיוחד, תוך שמירה על איכות הדפס גבוהה, רגישות לפרטים ודיוק רב
לרשות האמנים הבאים לסדנה עומדת דירת אירוח, בה הם יכולים לשהות במשך תקופת עבודתם במקום.
בסדנה עובדים דפסים מיומנים, המסייעים לאמן בתהליך יצירת התחריט והדפסתו, תוך שימת דגש על רמת הדיוק וההקפדה הנדרשים.
האמנים מכינים את הפלטות מהן יודפס התחריט במו ידיהם, תוך שהם בוחרים את האמצעים והטכניקות שייטיבו להביע את הייחוד בשפתם האמנותית וביצירותיהם.
עם האמנים העובדים ויוצרים בסדנה נמנים ציירים ופסלים מהשורה הראשונה בארץ וכן עובדים בה אמנים בעלי שם ומוניטין מחו"ל.
ניתן למצוא בסדנה מעבודותיהם של כל האמנים שעבדו בה.
הסדנה מתאפיינת בפרוייקטים ייחודיים, כגון:
· סדנת אמן (Master Class), בה קבוצת אמנים מתכנסת בכדי לעבוד בצמוד לאמן בעל שם, כך שבמהלך העבודה מתרחשת למידה והפריה הדדית.
· שיתופי פעולה עם מוזיאונים, בהם מוזיאון ישראל ומוזיאון תל-אביב, בפרוייקטים שונים.
· מוציאים לאור 'ספרי אמן' בכריכה מהודרת ובהם סדרת הדפסים, של אמן אחד או יותר, משולבים בטקסט.
בנוסף לעבודת האמנים, מתקיימים בסדנה גם מחזורי לימוד תחריט ברמות שונות, במספר מועדים בשנה.
ניתן לבקר בסדנה, לצפות בתהליך העבודה ולהיחשף למבחר מגוון של עבודות.
במקום מתקיימת תצוגה וניתן לרכוש תחריטים מעבודת הסדנה.
אורי ריזמן
אורי ריזמן (1924–1991) היה צייר ישראלי, ממקימי קיבוץ כברי. יצירתו נעה בין הפשטה לציור ישיר, ונשענה על תיאור נוף, דמויות ודיוקנאות מתוך מבט אישי ורגיש. ריזמן חי ויצר בקיבוץ עד מותו. עבודתו נחשבת לאחת התרומות הבולטות לציור הישראלי של המחצית השנייה של המאה ה־20
אורי ריזמן (1924–1991) היה צייר ישראלי, חבר קיבוץ כברי, שיצירתו נשענה על תיאור נוף, דמויות ודיוקנאות מתוך מבט אישי ורגיש. עבודתו נעה בין הפשטה לציור ישיר, והיא נחשבת לאחת התרומות הבולטות לציור הישראלי של המחצית השנייה של המאה ה־20.
הוא נולד בקיבוץ תל יוסף, בן להורים שעלו לארץ מרוסיה במסגרת "גדוד העבודה". בילדותו נדדה המשפחה בין תל אביב, ירושלים ופריז. אמו, בת שבע, הייתה שחקנית חובבת בתיאטרון הסטודיו של הגדוד והשפיעה עליו מאוד:
"[אמא] הייתה עובדת בעזרת המראה, אני התבוננתי והקשבתי. אם החזרה הייתה מצליחה […] הייתי פורץ בבכי… [היא] חדלה לעבוד עם הראי והשתמשה בי כבמעין פרטנר."
כבר בצעירותו למד ציור אצל יצחק פרנקל, ובהמשך היה ממקימי קיבוץ בית הערבה. לאחר מכן עבר עם הקבוצה המפונה לגליל המערבי והיה ממקימי קיבוץ כברי, שבו חי ויצר עד מותו. בשנות ה־50 שהה בפריז ולמד אמנות מונומנטלית בבית הספר הלאומי לאמנויות יפות. עם שובו לישראל חווה קושי בהסתגלות, גם אמנותית וגם נפשית. הוא תיאר את המפגש עם האור המקומי כמשבר:
"הסתכלתי ונבהלתי: זה היה משהו שלא ידעתי לציירו… היה זה אור שלא ידעתי להגדירו. לבן, ועם זאת – לא לבן." במשך שנים צייר בסטודיו שהקים בשולי הקיבוץ, תחילה בהקצאת ימים בודדים ובמאבק עיקש מול ועדות הקיבוץ. רק משנות ה־70 הורשה להקדיש את כל זמנו לציור. יצירתו התמקדה בציורי נוף, סמטאות ירושלים, פורטרטים ודיוקנאות של בני משפחתו וחבריו. בשנות ה־70 השתתף בקבוצת "אקלים", שקראה לביטוי של המקום והתרבות המקומית באמנות.
ריזמן הציג תערוכות רבות בארץ ובחו"ל, בהן תערוכות יחיד במוזיאון חיפה, במוזיאון ישראל, במשכן לאמנות בעין חרוד ובגלריות חשובות. הוא זכה לפרסים משמעותיים ובהם פרס בנק דיסקונט לאמן ישראלי (1988) ופרס ההסתדרות על שם נחום גוטמן (1991). ציוריו נרכשו לאוספים של מוזיאון ישראל, מוזיאון תל אביב לאמנות ומוסדות נוספים.
אובדן אשתו מזל, פציעות חוזרות ובעיות נפשיות הובילו להפסקת פעילותו האמנותית בשנותיו האחרונות. הוא נפטר בקיבוץ כברי ביום הולדתו ה־67, במהלך מלחמת המפרץ הראשונה.