אודות מרכז גוטסמן לתחריט – קיבוץ כברי
מרכז גוטסמן לתחריט בקיבוץ כברי הוא מוסד אמנותי ייחודי הפועל מאז 1993, המתמחה בהפקת עבודות תחריט עכשוויות. הסדנה ממוקמת בלב הנוף הגלילי, בין הר לים, ומשלבת בין מצוינות אמנותית לחזון קהילתי-תרבותי
הסיפור שלנו
כחלק מתפיסה הרואה באמנות מרכיב מפרה ומשמעותי בקהילה, נוצר בקיבוץ כברי חיבור ייחודי בין אמנות לעסקים – מודל שבו יצירה אמנותית פועלת כחלק בלתי נפרד ממארג החיים הכלכלי, החברתי והתרבותי של המקום.
כברי היא בית לאמנים מאז היווסדה. חיו ויצרו בה אורי ריזמן ויחיאל שמי – מהאמנים הבולטים בישראל – וגם כיום מתגוררים ויוצרים בה אמנים פעילים. בסמוך לסדנה פועלים גן פסלים פתוח, מגמת אמנות בתיכון, גלריה לאמנות ישראלית עכשווית ותכניות להקמת מוזיאון.
הסדנה פתוחה לאמנים מהארץ ומחו"ל, ומעמידה לרשותם ציוד מקצועי מתקדם, כולל מכבש ההדפסה הגדול בישראל – באורך הדפס של עד 130×230 ס"מ. מדובר בכלי עבודה נדיר, המאפשר הפקת תחריטים בפורמט גדול במיוחד, תוך שמירה על איכות הדפס גבוהה, רגישות לפרטים ודיוק רב. סביבו פועלת תשתית טכנית מלאה: אמבטיות צריבה גדולות, ארגז אקווטינטה, שולחן חימום, מגוון ניירות וכל הדרוש לעבודה בטכניקות תחריט מסורתיות וצילומיות כאחד.
בסדנה נמצא מכבש ההדפסה הגדול בישראל – באורך הדפס של עד 130×230 ס"מ. מדובר בכלי עבודה נדיר, המאפשר הפקת תחריטים בפורמט גדול במיוחד, תוך שמירה על איכות הדפס גבוהה, רגישות לפרטים ודיוק רב
צוות הסדנה המיומן מלווה את האמנים בתהליך העבודה, תוך הקפדה על רמת ביצוע גבוהה ומתן מענה לצרכים הייחודיים של כל יוצר. לרשות המשתתפים עומדת גם דירת אירוח, המאפשרת שהות והתמסרות מלאה לתהליך היצירה.
בשנת 1996 נוצר קשר עם רחל ודב גוטסמן, אספני אמנות ותומכים ותיקים בפעילות התרבותית בארץ. ההיכרות התפתחה לשיתוף פעולה שהוביל, בשנת 2006, להקמת מבנה הסדנה החדש בתכנון אסף גוטסמן – ולהפיכתה ל"מרכז גוטסמן לתחריט".
מאז ועד היום מתקיימים במרכז פרויקטים ייחודיים – כיתות אמן, ספרי אמן, שיתופי פעולה עם מוזיאונים, ותכניות לימוד. המרכז מהווה מוקד מקצועי פעיל לאמנים מתחומים שונים, ומרחב שמאפשר תנאים מיטביים לעבודה בתחריט והדפס אמנותי.
אורי ריזמן
אורי ריזמן (1924–1991) היה צייר ישראלי, ממקימי קיבוץ כברי. יצירתו נעה בין הפשטה לציור ישיר, ונשענה על תיאור נוף, דמויות ודיוקנאות מתוך מבט אישי ורגיש. ריזמן חי ויצר בקיבוץ עד מותו. עבודתו נחשבת לאחת התרומות הבולטות לציור הישראלי של המחצית השנייה של המאה ה־20
אורי ריזמן (1924–1991) היה צייר ישראלי, חבר קיבוץ כברי, שיצירתו נשענה על תיאור נוף, דמויות ודיוקנאות מתוך מבט אישי ורגיש. עבודתו נעה בין הפשטה לציור ישיר, והיא נחשבת לאחת התרומות הבולטות לציור הישראלי של המחצית השנייה של המאה ה־20.
הוא נולד בקיבוץ תל יוסף, בן להורים שעלו לארץ מרוסיה במסגרת "גדוד העבודה". בילדותו נדדה המשפחה בין תל אביב, ירושלים ופריז. אמו, בת שבע, הייתה שחקנית חובבת בתיאטרון הסטודיו של הגדוד והשפיעה עליו מאוד:
"[אמא] הייתה עובדת בעזרת המראה, אני התבוננתי והקשבתי. אם החזרה הייתה מצליחה […] הייתי פורץ בבכי… [היא] חדלה לעבוד עם הראי והשתמשה בי כבמעין פרטנר."
כבר בצעירותו למד ציור אצל יצחק פרנקל, ובהמשך היה ממקימי קיבוץ בית הערבה. לאחר מכן עבר עם הקבוצה המפונה לגליל המערבי והיה ממקימי קיבוץ כברי, שבו חי ויצר עד מותו. בשנות ה־50 שהה בפריז ולמד אמנות מונומנטלית בבית הספר הלאומי לאמנויות יפות. עם שובו לישראל חווה קושי בהסתגלות, גם אמנותית וגם נפשית. הוא תיאר את המפגש עם האור המקומי כמשבר:
"הסתכלתי ונבהלתי: זה היה משהו שלא ידעתי לציירו… היה זה אור שלא ידעתי להגדירו. לבן, ועם זאת – לא לבן." במשך שנים צייר בסטודיו שהקים בשולי הקיבוץ, תחילה בהקצאת ימים בודדים ובמאבק עיקש מול ועדות הקיבוץ. רק משנות ה־70 הורשה להקדיש את כל זמנו לציור. יצירתו התמקדה בציורי נוף, סמטאות ירושלים, פורטרטים ודיוקנאות של בני משפחתו וחבריו. בשנות ה־70 השתתף בקבוצת "אקלים", שקראה לביטוי של המקום והתרבות המקומית באמנות.
ריזמן הציג תערוכות רבות בארץ ובחו"ל, בהן תערוכות יחיד במוזיאון חיפה, במוזיאון ישראל, במשכן לאמנות בעין חרוד ובגלריות חשובות. הוא זכה לפרסים משמעותיים ובהם פרס בנק דיסקונט לאמן ישראלי (1988) ופרס ההסתדרות על שם נחום גוטמן (1991). ציוריו נרכשו לאוספים של מוזיאון ישראל, מוזיאון תל אביב לאמנות ומוסדות נוספים.
אובדן אשתו מזל, פציעות חוזרות ובעיות נפשיות הובילו להפסקת פעילותו האמנותית בשנותיו האחרונות. הוא נפטר בקיבוץ כברי ביום הולדתו ה־67, במהלך מלחמת המפרץ הראשונה.